רבקה מזי"א, נהלל ואנגלית

נכתב ע"י אודי שקדי | 02/11/2023

"בח' באלול תרפ"א יצאנו אל המקום הנועד וליד אלון גדול אשר למרגלות הגבעה ... הקמנו אוהל וכאשר באו באותו ערב עוד חברים מצאו כבר נקודת ישוב באוהל הראשון", כך תיאר אחד ממייסדי נהלל את ראשיתו של המושב. בח' באלול, 11 בספטמבר 1921, קם על אדמות שנקנו על ידי הקרן הקיימת מושב העובדים הראשון בעולם - נהלל. ישוב חקלאי עברי חדש בארץ ישראל. המושב התבסס על מספר רעיונות שהועלו בעיתונות החלוצית בארץ ישראל. את הרעיון הראשוני נתן יצחק וילקנסקי (וולקני), במספר מאמרים שפרסם בעיתון "הפועל הצעיר" וב 1919 פרסם אליעזר יפה, הוגה רעיון מושב העובדים, את המאמר: "ליסוד מושבי עובדים", בו שטח את יסודותיו של רעיון ההתיישבות הזה: (1) קרקע לאומית, (2) משק מעורב בעל מגוון ענפי חקלאות, (3) ערבות הדדית, (4) קנייה ומכירה של המוצרים ותוצרת במשותף ו(5) עבודה עצמית. חבריו המייסדים של המושב הגיעו ממקומות שונים, חלק מהחצר ומהמושבה בכנרת, חלק ממושבות הגליל ויישובים אחרים, כמו יסוד המעלה וקבוצה נוספת שהגיעה מדגניה א'.

בין מייסדות נהלל נמנית חנה מייזל שוחט, מחלוצות העלייה השנייה וממנהיגות תנועת הפועלות ודמות פמיניסטית חשובה שפעלה בארץ. שוחט עלתה לארץ ב 1909, עם רעיון לקידום שיוויון הזדמנויות לנשים. ב- 1911 החל הרעיון שלה להפוך למציאות. אותה שנה לאחר מאמצים ממושכים, גיוס כספים ושכנועים רבים של המוסדות המיישבים, הצליחה חנה מייזל לפתוח חוות הכשרה חקלאית לנשים. החווה נפתחה בשנת 1911 ונסגרה במהלך מלחמת העולם הראשונה. חנה מייזל לא אמרה נואש ושנתיים לאחר שהיא ובעלה, אליעזר שוחט, הצטרפו לייסור מושב נהלל, הקימה מייזל את בית הספרה החקלאי לבנות בנהלל בשנת 1923. אחת הדמויות המעניינות בהקשר לבית הספר בנהלל היא דמותה של רבקה מזי"א. חלוצה, אשת חינוך פמיניסטית ואישה מיוחדת מאוד דורות של תלמידים ותלמידות בבית הספר.

רבקה גדלה במשפחה יהודית שהיגרה לארצות הברית בסוף המאה ה-19. בגיל צעיר התייתמה מהוריה והפכה למפרנסת ראשית במשפחה. מגיל צעיר עבדה במיני עבודות שונות. בבגרותה נישאה לגבר מבוגר ממנה וילדה איתו את שני ילדיהם. זמן קצר לאחר מכן התגרשה ממנה ועלתה לארץ.

כאשר הגיעה רבקה לדגניה היא לא החזיקה במקצוע, הייתה לה מעט מאוד השכלה, אם בכלל, אך היה לה ניסיון חיים כישרון לחינוך ואת אחת משתי השפות החשובות ביותר בעולם המדעי, ובהתאם לכך גם החקלאי – אנגלית. למעשה, רבקה הוזמנה על ידי חנה מייזל שוחט על מנת ללמד את תלמידות בית הספר אנגלית, דבר אשר עורר כמובן מהומה בנהלל.

הגישה של חנה מייזל שוחט כלפי תלמידותיה הייתה גישה של מתן כלים על מנת לאפשר שיוויון הזדמנויות. לתפיסתה, אין ביכולתן של נשים להתחרות בעבודות הפיזיות בחלוצים הגברים. כוחה של האישה הממוצעת נמוך מכוחו של הגבר הממוצע. אם כן, הפתרון איננו בהכשרה פיזית של הנשים החלוצות, אלא במתן כלים בתחומים בהן אין יתרון לכוח הפיזי. כך פנתה חנה מייזל להכשרה של נשים לענפים חקלאים שדורשים מיומנות גבוהה יותר – עבודת הלול, חליבה ורפת, גינת הירק וכו'.

על הרקע הזה הוזמנה רבקה מזי"א על ידי חנה מייזל. היתרון האיכותי שיכלה להעניק לבנות בית הספר הוא הידיעה של השפה האנגלית. דבר שכמובן יצר מורכבות בנהלל. בשנות ה-60 הגיעו להופיע בבית העם בנהלל צמד הפרברים. על פי הסיפור הם שרו שירים רבים במופע שלהם, הם החלו בשירי דור תש"ח, המשיכו בשירים עכשוויים (של שנות ה 60), הוסיפו קצת שירים ציוניים וקינחו בשירי רוק באנגלית. בעקבות האירוע הזדעקו אנשני נהלל, איך ייתכן שבהופעה בנהלל, ישירו שירים באנגלית! אם זה היה המצב בשנות ה 60, מי יכול היה להעלות בדעתו שילמדו אנגלית בבית הספר לבנות בשנות ה 20?!?

רבקה החלה את דרכה בנהלל במתן שיעורי עזר לבנות בית הספר, היא לימדה אנגלית וכך התפרנסה, היא גידלה את ילדיה בנהלל. היא חיה בצריף ולו חלקת גינה לגידול ירקות. עם הזמן כישרונה החינוכי זימן לה אפשרות לעבוד כמורה בבית הספר וללמד רבים מבני העמק. כאשר היה צריך אחד מחברי המושב או המושבים הסמוכים לצאת לשליחות במדינה דוברת אנגלית ובפיו רק אנגלית "שבורה", היה מגיע לרבקה ל"סמינר" של מספר שבועות וזו הייתה מתקנת את שפתו. היא הייתה ידועה בכישרונה החינוכי, וידעה ללמד אפילו את ה"שובבים", מי שאולי מערכת החינוך מסמנת כבעלי קשיי קשב וריכוז.

באמצע שנות השלושים, כאשר החלו להגיע לארץ ילדי עליית הנוער, קליטתם החלה בקיבוצים. הקבוצות הראשונות נקלטו בקיבוצים, עין חרוד, תל יוסף, קבוצת יבנה ועוד. נהלל היה הישוב הראשון, שאינו קיבוץ, אשר קלט את ילדי עליית הנוער, החל מ 1936. רבקה מזי"א התמנתה למדריכה של עליית הנוער בנהלל. היא הייתה בקשר עם בני הנוער וקלטה אותם למסגרות הלימודים והעבודה במושב, היא תקשרה עם הוריהם, עד שהתקשורת הפסיקה עם תחילת המלחמה והיא עמדה בקשר עם ראשי הארגון ופקידיו בירושלים, ביניהם הנס בייט והנרייטה סאלד. כחלק מעיסוקה זה הייתה גם אחראית על קליטת ילדי טהרן. קבוצה של ילדים יהודים ניתולי שואה אשר הועברו לארץ ישראל מפולין דרך טהראן שבאיראן עם פליטים שהצטרפו לצבא אנדרס של פולין החופשית. אחת הקבוצות של ילדים אלו, נקלטה בנהלל במהלך המלחמה.

במקביל להדרכה של ילדי עליית הנוער המשיכה רבקה בעבודת החינוכית בבית הספר ובהוראת אנגלית. במהלך מלחמת העולם השנייה אף לימדה בני נוער מהעמק אשר רצו להצטרף לצבא הבריטי. אחד מתנאי הגיוס לצבא הבריטי היה ידיעת השפה האנגלית. יוסל'ה רגב, מותיקי נהלל ואחד מצמד החברים שהיוו השראה לשירה של נעמי שמר " אנחנו שנינו מאותו הכפר", מספר בראיון שערך לעבודת מחקר על כך שהוא שבהיותו בן 16 הוא רצה להתגייס לצבא הבריטי, אך אביו אסר עליו. על כן, הוא פנה לרבקה ואמר לה שהוא רוצה שהיא תלמד אותו אנגלית על מנת שיוכל להתגייס לצבא, על אפו וחמתו של אביו. רבקה הבינה שלא ניתן לשכנע את הנער, אמרה לו שתלמד אותו, אך שאלה כיצד הוא ישלם על כך, אם אביו לא יסכים? בסופו של דבר הגיעו השניים להסדר, רבקה תלמד אותו אנגלית ובתמורה, הוא יסדר לה את הגינה. כך הייתה גינתה של רבקה מטופחת ויפה.

לאחר המלחמה, בשנות ה 50 וה 60 המשיכה רבקה לגור בנהלל. היא מכרה את הצריף ובנה, הרצל, בנה לה בית בצמוד לביתו בחלקה בנהלל. גם בשנים אלו המשיכה ללמד בבית הספר בנהלל, לעשות שיעורי עזר באנגלית ולפעול בכישרון חינוכי ענק בעמק.